שוק הרכב החשמלי צומח: פתרון הטעינה העירוני מתחיל ברחוב
כ־37% ממכירות הרכב החדש בינואר–ספטמבר 2026 היו חשמליות ופלאג־אין. סקירת הכנסת מדגישה את הצורך בטעינה ליד הבית — והפתרון של eStreet מתחיל בתשתית הרחוב הקיימת.

רכב חשמלי צריך מקום להיטען גם כשהנהג אינו מחזיק בחניה פרטית. עבור תושבים בבניינים משותפים וברחובות צפופים, האפשרות לטעון ליד הבית היא מרכיב מרכזי בהחלטה לעבור לרכב נטען — ובנוחות השימוש בו לאורך זמן.
סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסמה ב־11 באוקטובר 2026, מציגה את היקף הצמיחה ואת האתגרים שמלווים אותה. עבור הרשויות המקומיות, זו הזדמנות לקדם טעינה ציבורית כחלק מהשירות העירוני, קרוב למקומות שבהם התושבים כבר חונים.
כמעט 37% ממכירות הרכב החדש מצריכות חיבור לחשמל
לפי הסקירה, בינואר–ספטמבר 2026 נמכרו בישראל כ־98,300 כלי רכב חשמליים מלאים והיברידיים נטענים, שהם כ־36.9% מכלל מכירות הרכב החדש בתקופה. בשנים 2017 עד ספטמבר 2026 הסתכמו המכירות המצטברות של שתי הקבוצות בכ־423 אלף כלי רכב — כ־15.4% ממכירות הרכב החדש באותה תקופה.[1]
הנתונים כוללים גם רכבי פלאג־אין, ולא רק רכבים חשמליים מלאים. לשתי הקבוצות יש צורך בתשתית טעינה זמינה כדי לנצל את ההנעה החשמלית.
בלי חניה פרטית, הטעינה הופכת לאתגר עירוני
הסקירה מציינת כי ככל שהיישוב גדול יותר, שיעור בעלי הרכב החשמלי עם עמדת טעינה ביתית נמוך יותר. אחד ההסברים האפשריים הוא היעדר חניה פרטית, שמקשה על התקנת עמדה ביתית.[2]
גם שימוש בעמדה ציבורית אינו מבטיח זמינות. בסקר הלמ״ס מ־2024 המובא בסקירה, 51% מהמשתמשים בעמדות מהירות דיווחו על עמדה תקינה אך תפוסה.[2] עבור נהג שחונה ברחוב, טעינה צריכה להשתלב בשגרה בלי להפוך לנסיעה נוספת ולזמן המתנה.
לפער בין טעינה ביתית לציבורית יש משמעות כלכלית
בניתוח המחירים המובא בסקירה, המבוסס על נתוני 2025, המחיר הממוצע בטעינה ציבורית מהירה מסוג DC היה 2.24 ₪ לקוט״ש, לעומת 1.52 ₪ בטעינה ציבורית מסוג AC ותעריף ביתי של כ־0.64 ₪ לקוט״ש. כלומר, מחיר הטעינה המהירה בהשוואה זו היה פי 3.5 מהתעריף הביתי.[3]
אלה נתוני ההשוואה שבדוח, ולא מחירון עדכני או תעריפי eStreet. הם ממחישים מדוע הרחבת אפשרויות הטעינה השכונתית חשובה במיוחד למי שאינו יכול לטעון בבית.
eStreet: טעינה ליד הבית באמצעות התשתית שכבר קיימת
eStreet משלבת טעינת AC בתשתיות עירוניות קיימות, ובהן עמודי תאורה, כדי להביא טעינה אל מקומות החניה ברחוב. כך אפשר להרחיב את השירות גם לתושבים שאין להם חניה צמודה או אפשרות להתקין עמדה בבניין משותף.
השימוש בתשתית קיימת מאפשר לצמצם עבודות הקמה וחפירות, לקצר את תהליך הפריסה ולהפחית הפרעה לתושבים. באתרים מתאימים ניתן להימנע מחפירה חדשה; בכל אתר נבדקים התאמת העמוד, זמינות החשמל, ההספק הפנוי ודרישות הבטיחות והנגישות.
טעינת AC מתאימה לשעות שבהן הרכב ממילא חונה, לרבות בלילה. עבור הרשות, זו דרך להוסיף נקודות טעינה בשכונות ולנצל את המרחב הקיים באופן יעיל יותר. עבור הנהג, זו אפשרות לשלב טעינה בחניה היומיומית.
שקיפות וניהול חכם כחלק מהתכנון
הסקירה מתארת את שינויי האסדרה מיולי 2026: מעבר לדיווח מחייב למאגר מרכזי על עמדות ציבוריות, מסגרת רישוי בהתאם להיקף פעילות המפעיל והקלת התשלום. דרישות התשלום באשראי ללא רישום מוקדם בעמדות מהירות ואולטרה־מהירות מיושמות בהדרגה בשנים 2027–2028, בהתאם לסוג העמדה והמפעיל.[4]
הגישה של eStreet מתיישבת עם כיוון זה: שילוב ניטור מרחוק, מידע תפעולי וניהול עומסים בתכנון מערך טעינה עירוני. בכל פרויקט יש להתאים את הדיווח, הצגת המחירים, אמצעי התשלום ודרישות הרישוי לחובות החלות על המפעיל והאתר. ניהול ההספק צריך להיעשות תוך שמירה על רציפות התאורה העירונית.
מקור נתוני השוק: נעם בוטוש, ״שוק טעינת כלי רכב חשמליים״, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11 באוקטובר 2026. [1] סעיף 1.2, עמ׳ 1–2; [2] סעיפים 2–2.2, עמ׳ 5–7; [3] תמצית וסעיף 2.3, עמ׳ 10–11; [4] סעיף 3, עמ׳ 17–19. תיאור eStreet והיישום העירוני הם תוכן מטעם החברה; הסקירה אינה המלצה על החברה או אישור לפתרון שלה.
