שוק הרכב החשמלי בישראל גדל – אבל תשתית הטעינה הציבורית עדיין מפגרת מאחור
כ-200 אלף כלי רכב חשמליים כבר נוסעים בישראל, אך תשתית הטעינה הציבורית עדיין מפוזרת באופן לא אחיד בין הערים. הנתונים החדשים ממחישים את הצורך בפריסה רחבה של נקודות טעינה עירוניות נגישות, ובשימוש חכם בתשתיות קיימות כמו עמודי תאורה.

כ-200 אלף כלי רכב חשמליים כבר נוסעים בישראל, אך הפערים בין הרשויות המקומיות בפריסת עמדות טעינה עדיין עצומים. הנתונים החדשים ממחישים מדוע השלב הבא במהפכת הרכב החשמלי חייב להתמקד בהנגשת טעינה במרחב העירוני – ובמיוחד ליד הבית.
שוק הרכב בישראל נמצא בעיצומו של שינוי משמעותי. לפי נתונים שפורסמו ב"ידיעות אחרונות" בספטמבר 2026, צי הרכב בישראל כולל כיום כ-3.2 מיליון כלי רכב המונעים בבנזין ובסולר, לצד כ-800 אלף כלי רכב היברידיים, כ-120 אלף כלי רכב היברידיים נטענים וכ-200 אלף כלי רכב חשמליים מלאים.
למרות קצב החדירה המהיר שנרשם בשנים האחרונות, במהלך המחצית הראשונה של 2026 עמד שיעור כלי הרכב החשמליים מתוך כלי הרכב החדשים על כ-11%–12% בלבד. זאת לאחר שב-2024 ישראל הייתה בין המדינות הבולטות בקצב חדירת הרכב החשמלי.
המשמעות היא שהמעבר לרכב חשמלי כבר אינו תלוי רק במחיר הרכב או בטווח הנסיעה. יותר ויותר, הוא תלוי בזמינות של תשתית טעינה פשוטה, נגישה ואמינה.
הפער בין הערים גדול מאוד
הנתונים על מספר עמדות הטעינה ביחס לאוכלוסייה ממחישים עד כמה פריסת התשתית אינה אחידה.
אור יהודה מובילה עם שקע טעינה ציבורי אחד לכל כ-378 תושבים, ואחריה אילת עם שקע לכל 387 תושבים והרצליה עם שקע לכל 424 תושבים.
בהמשך הרשימה נמצאות נס ציונה, גבעתיים, רעננה, תל אביב-יפו, נוף הגליל, כפר סבא וקריית אונו.
בתל אביב-יפו קיימים על פי הנתונים 665 שקעי טעינה ציבוריים – שקע אחד לכ-714 תושבים. לעומת זאת, בחיפה קיימים 165 שקעים בלבד, כ-1 לכל 1,770 תושבים, ובירושלים 543 שקעים, שהם כ-1 לכל 1,805 תושבים.
הפערים הופכים חריפים אף יותר בערים שבהן קיימות עמדות בודדות בלבד, ובמספר רשויות – ובהן ביתר עילית, רהט, אום אל-פחם, טייבה ושפרעם – דווח כי כלל אין עמדות טעינה ציבוריות.
רוב תשתית הטעינה מרוכזת במרכז הארץ
גם ברמה הארצית ניתן לזהות פער ברור.
כ-65% מתשתיות הטעינה הציבוריות מרוכזות באזור המרכז, לעומת כ-19.7% באזור הצפון וכ-15.3% בלבד בדרום.
הפער הזה משמעותי במיוחד כאשר שוקלים מעבר לרכב חשמלי. נהג אינו בוחן רק אם קיימת עמדה ליד מקום העבודה או מרכז מסחרי; השאלה המרכזית היא האם ניתן לטעון את הרכב באופן נוח כחלק משגרת היום.
וכאן בדיוק נמצא אחד האתגרים הגדולים של ישראל.
כ-80% מהישראלים מתגוררים בבנייה רוויה
לפי הנתונים שפורסמו, כ-80% מהישראלים מתגוררים בבניינים משותפים או בסביבה עירונית צפופה.
עבור רבים מהם, התקנת עמדה פרטית אינה פשוטה. לעיתים אין חניה פרטית, המרחק בין לוח החשמל לחניה גדול, נדרש אישור מהבניין או שהתשתית הקיימת אינה מתאימה.
במצב כזה, טעינה ציבורית בסמוך לבית אינה עוד שירות משלים – היא הופכת לתשתית חיונית.
וזו גם הסיבה שעיקר האתגר בשנים הקרובות אינו בהכרח הקמת עוד תחנות טעינה מהירות לאורך כבישים בין-עירוניים, אלא יצירת אלפי נקודות טעינה עירוניות זמינות באזורים שבהם כלי הרכב חונים ממילא במשך שעות.
טעינה איטית יכולה להיות דווקא הפתרון הנכון בעיר
נתוני השימוש מחזקים את הגישה הזו.
משך טעינה ממוצע בעמדת DC מהירה עומד על כ-45 דקות, עם חציון של כ-36.7 דקות. לעומת זאת, משך טעינה ממוצע בעמדת AC עומד על כ-4.2 שעות.
במבט ראשון, טעינה מהירה נשמעת עדיפה. אבל בסביבה עירונית, שבה הרכב חונה במשך שעות ליד הבית, בשעות הלילה או לאורך יום העבודה, אין תמיד צורך בטעינה מהירה.
טעינת AC בהספק מתון מאפשרת להשתמש בצורה יעילה יותר בתשתית החשמל הקיימת, להפחית עומסים ולפרוס מספר גדול בהרבה של נקודות טעינה בעלות תשתית נמוכה יותר.
למה תשתיות קיימות הן חלק מהפתרון
אחד החסמים המרכזיים בפריסת עמדות טעינה ברחובות הוא העלות והמורכבות של הקמת תשתית חדשה: חפירה, הנחת כבלים, הקמת ארונות חשמל, חיבורי חשמל חדשים ועבודות שיקום במדרכה.
אלא שבערים קיימת כבר רשת חשמלית נרחבת הפרוסה כמעט בכל רחוב: תשתית התאורה העירונית.
הפתרון של eStreet נועד לנצל את התשתית הזו ולהפוך עמודי תאורה קיימים לנקודות טעינה חכמות לרכב חשמלי, בהתאם לתכנון החשמלי, יכולת התשתית והדרישות הרגולטוריות.
במקום להוסיף עוד ועוד מתקנים למרחב הציבורי, ניתן במקרים המתאימים להשתמש בנכס עירוני שכבר קיים, כבר מחובר לחשמל ונמצא בדיוק במקום שבו כלי רכב חונים.
השלב הבא: מרשת של "תחנות" לרשת של "נקודות טעינה"
שוק הטעינה בישראל צפוי להשתנות גם מבחינה רגולטורית. לפי הפרסום, החל מ-2027 צפויה להיכנס דרישה להעברת מידע בזמן אמת על מיקום עמדות ציבוריות, זמינותן ומחיר הטעינה.
זו התפתחות חשובה בדרך ליצירת שוק טעינה שקוף ונגיש יותר.
אבל לצד המידע הדיגיטלי, נדרשת גם הרחבה משמעותית של התשתית הפיזית.
ככל שמספר כלי הרכב החשמליים יגדל, הערים יידרשו לעבור ממודל המבוסס על מספר קטן של "תחנות טעינה" למודל שבו טעינה זמינה כחלק טבעי מתשתית הרחוב.
עבור ישראל, שבה רוב האוכלוסייה מתגוררת בסביבה עירונית צפופה, זה עשוי להיות אחד המפתחות המרכזיים להמשך המעבר לתחבורה חשמלית.
eStreet פועלת לפיתוח והטמעה של פתרונות טעינה חכמים המבוססים על תשתית קיימת, במטרה לאפשר לרשויות מקומיות להרחיב במהירות את מספר נקודות הטעינה – תוך צמצום עבודות תשתית, עלויות והפרעה למרחב הציבורי.
מקור הנתונים: ידיעות אחרונות, 7.9.2026, על בסיס נתונים שפורסמו בין היתר על ידי Pango. הנתונים משקפים את המידע כפי שפורסם במועד הכתבה.
